אתגר 30 יום ללא כעס

 אתגר 30 יום ללא כעס / אריה אקרמן * מי במרכז?* וויסות ריגשי כיום, יש המון טכניקות יעילות לוויסות ריגשי והורדת רמת רגשות המזיקות לנו, כמו הכעס. ▪️המנעות-  לא להגיע למצבים שגורמים לי דחק ולחץ. ▪️ הסחה-  מחשבה על העניין הבעייתי בצורה מרוחקת. ▪️ הערכה מחדש- מתן משמעות מחודשת ופחות שלילית לאירוע. ▪️ קבלה - התמקדות ברגש בצורה פחות שיפוטית. אני באופן אישי הכי אוהב להשתמש בטכניקה שנקראת  מנטליזציה -  התמקדות במחשבות, כוונות ורגשות שלי או של האחר, בניסיון להפחית רגש שלילי. למשל, אני מבין שההתפרצות שלי היתה קשורה לעייפות ולמה שעבר עלי במשרד ולא לשאלה ששאלה אותי אשתי.  יכולת מנטלית היא היכולת לצאת מעצמי ולראות את האחר. לפני כמה זמן הבן שלי, שהבטיח לעזור לי  ביום שישי באיזה דבר- לא קם לעזור.  הוא היה עייף כיוון שערב קודם הוא בילה עם החברים עד מאוחר ואני נתקעתי בלי היכולת לעשות את הדבר שרציתי. בחיי שעמד לי על קצה העצב לכעוס עליו, שהוא לא אחראי ושהוא היה צריך לחזור מוקדם כי סגרנו שהוא קם לעזור לי . אבל אז ראיתי את העולם של ו, שבו הוא  מגיע הביתה פעם בשבוע ...

 אתגר 30 יום ללא כעס / אריה אקרמן * נפסלתי, לא נכשלתי* ראשית, אני חייב  לכם הסבר והתנצלות ובבקשה אל תכעסו שלא כתבתי כלום כמה ימים.  ביום רביעי נפסלתי, כעסתי.  נפסלתי, אבל לא נכשלתי!  כי גם לא לכעוס בכלל על שום דבר (והיו ניסיונות רציניים)  שבועים וחצי זה נחשב. ולא נכשלתי- כי אפשר להתחיל שוב את האתגר בכל רגע נתון. לא נכשלתי אבל התבאסתי, חוץ משהתבאסתי שכעסתי,  התביישתי, מול הבן שלי, מול הבורא שלי וגם מולכם.. בדיעבד לא כעסתי כי הילד עשה משהו יוצא דופן,  ילדים אינם חיילים ודרכם היא לא תמיד להקשיב ולבצע משימות על הפעם הראשונה. כעסתי כי הייתי בעומס, לקחתי על עצמי יותר מדי, מכירים את זה?  ואיפה זה מקבל פורקן ויוצא החוצה ?  לא בעבודה, לא מול הבוס או הלקוחות  ולא מול השכן או החברים  אלא בבית. כמה עצוב שדווקא הבית- הוא המקום שבו משתחרר הלחץ העודף,  מרקיב את המקום החשוב לנו ביותר ופוגע ביקרים לנו ביותר. למדתי לקח לא להעמיס את עצמי,  אני לא סופרמן ולא עשוי מברזל- גם אתם לא.  עומס יתר מוצא תמיד את הדרך לצאת החוצה-  או בדר...

 אתגר 30 יום ללא כעס / אריה אקרמן לראות את היש לא הספקתי ללמוד היום דף יומי (שזה כמעט ולא קורה). לא הספקתי להתקדם בעבודה שאני צריך להגיש בקורס בפסיכודרמה  (שהייתי צריך להגיש עד ה22.8 וההארכה כבר מתארכת מדי...) והמון משימות שקשורות לעבודה לא הספקתי... ולא הספקתי לאכול כלום עד 15:30!  ולא הספקתי לכתוב כלום לקבוצת אתגר הכעס (זה דורש זמן ונחת). ההורים שלי טסו לחו"ל- ולקחתי על עצמי לשפץ להם את המקלחות, כי מסוכן כבר להיכנס ולצאת לאמבטיה בגילם המופלג. אז הבאתי את הקבלן וכמובן יש בלתמ"ים,  ולך תסע ותביא, ופה עניין ושם אתגר, וכל היום רצתי אחרי הזנב של עצמי,  בחוסר נחת, כדי שהעבודה של הקבלן ודברים ייתקדמו. ואפשר להרגיש תיסכול על כל מה שלא הספקתי אבל כל היום, הזכרתי לעצמי שאני בתוך מצווה מקיים את "כבד את אביך ואת אימך" כל היום היית בתוך מצווה וראיתי את ה"יש" במקום להרגיש מתוסכל ממה שלא הספקתי. וכל היום, למרות שהוא היה פסיכי לא כעסתי. וזה הכי חשוב. אתגר 30 יום ללא כעס,  יש לכם אומץ להיגמל?  השינוי מתחיל מכאן: https://bit.ly/3Kr2vHB אם הקבוצה כבר מלאה ניתן להצטרף ג...

 אתגר 30 יום ללא כעס / אריה אקרמן למה אנחנו בכלל כועסים? מוזמנים להעביר לחברים  שרוצים להפסיק לחוות כעס הי חברים קודם כל  אני מצטער שלא שלחתי אתמול כלום,  זה היה בשבילי שיעור חשוב בלשחרר ולא לכעוס על עצמי שאני לא מספיק.  שוב, מי שחיפש פה איזה טריק קטן או כפתור שלוחצים עליו ומפסיקים לכעוס- לא אצלי. אצלי אנחנו הולכים לאט לאט, עמוק עמוק,  כדי להבין למה אנחנו כועסים מלכתחילה- ובזה לטפל!! היכולת שלנו להיפגש עם הטוב הקיים, עם ה"יש"   מפגיש אותנו עם הסימפטיה שיש בחיים,  עם האור הגדול שיש בכל מקום.   לעומת זאת,  כשאני רואה את החידלון שבמציאות, רק את מה ש"אין",  כשאני מתעצבן ומתייאש, אני בעצם מכריז  "שהמציאות אינה טובה, שהעולם אינו סימפטי".  כשאני כועס ומתייאש,  אני בעצם רוצה להרוס את המציאות הקיימת  וליצור אחרת במקומה. אני לא מצליח לראות את הטוב במציאות הקיימת. והמציאות הקיימת שאני רואה היא- שהילדים לא הקשיבו, העובדים לא הספיקו, הבוס לא התחשב, בעלי לא... אשתי לא.... ויש לנו המון רגעים כאלו, שהילדים עוזרים ומתאמ...

 אתגר 30 יום ללא כעס / אריה אקרמן התפרצויות זעם אצל ילדים העבירו לחברים שרוצים לחיות בשלווה, לא להתעצבן אתמול בערב התארחה בפרויקט המגנט (קהילת זוגות של ערוץ 7)  צאלה גז,  תרפיסטית אינטגרטיבית, שהעבירה שיעור עוצמתי על התפרצויות זעם אצל ילדים. הנה שיטת המדחום שהיא בנתה לטיפול בבעיה- 3 שלבים עיקריים: 1. שלב מניעתי- פריקת אנרגיה מטיבה.  עלינו לתת לילדים זמן לפרוק אנרגיה, במיוחד לאחר גנים ובתי ספר, שהם ישבו הרבה זמן. לעשות פעילות ספורטיבית, גן שעשועים, לא לשבת!!! בעיקר לא מול המסך. האנרגיה  נשארת בגוף וזה לא יעזור להגיד להם להירגע וברגע שזזים, משהו טבעית נירגע.  "פוטנציאל הבריאות הנפשית טמון בתנועה".  פעילות ספורטיבית משחררת הורמונים של שימחה תנו לילדים לפרוק אנרגיה!!! 2. שלב התמודדות יום- ויסות.  לזרוק ולווסת.  אם רואים שהטמפרטורה עולה לעשות תנועות ניער בידיים לזוז, לקפוץ ולפזר אנרגיה. 3. זמן ההתפרצות  אי אפשר לשלוט בזה, צריך לסגור ולהרגיע כמה שיותר מהר. לא להדחיק ולא להתפרץ. הילד נמצא במצב תגובה והוא לא יכול להבין שפה שיכלית ולוגית, לא יעזו...

 אתגר 30 יום ללא כעס / אריה אקרמן הכעס תמיד נובע מן המפגש עם החסר, עם ה "אין".  ראיית החיסרון, ה"אין", החושך- היא המובילה לייאוש, לעצבות ולעצבנות. במקום להיפגש עם ה"יש" הקיים במציאות ולנסות לבנות בתוכנו את ההכרה בו כערך, קל יותר להתגבר על החסר  בפעולה חד פעמית מהירה-התקפת זעם. במבט ראשון נראה שהכעס לפעמים מועיל, שכן הוא יוצר רושם של פחד על הסביבה, עד שהסובבים את האדם נכנעים לו ועושים את רצונו. זו טקטיקה די פשוטה, אני קורא לה "הטרוריסט" אדם שמחזיק רימון ביד וכשהוא פוגש מציאות שלא מתיישרת עם מה שהוא דמיין (כמו למשל: הילדים לא מקשיבים, בעלי/אישתי לא מתנהגים כמו שדמיינתי, העובדים לא ממושמעים..) הוא שולף את הניצרה ואומר בכעס "תיזהרו! אם לא תענו לדרישות שלי אני מתפוצץ!". לפעמים אין ניצרה או פתיל בכלל והטרוריסט מתפוצץ מבלי להזהיר כדי שלהבא בני הערובה שלו- לא יעזו…. אל תחשבו שאני כותב לכם פה מלמעלה. הייתי טרוריסט בעצמי. והנה, אני עובד על זה איתכם גם היום, כי תמיד יש במה להשתפר. והבנתי שהטקטיקה הזו לא עובדת! בעיית החיסרון לא באה על פיתרונה, שהרי...