אתגר 30 יום ללא כעס

  *אתגר 30 יום ללא כעס / אריה אקרמן* *סוף האתגר? * אני רוצה לומר לכם- *תודה שניסיתם*  (ואני מקווה שגם הצלחתם) לא לכעוס. תדעו לכם שהיום היצר הרע עושה השתדלות חזקה להפיל אותנו,  וככל שמתקרבת שעת כניסת החג,  *הוא בא יותר חזק*. *אז מה עושים?* *1* *להיות מוכנים*- מבחינתו זו ההכנה הכי טובה לראש השנה, להכניס אתכם ליום הדין  עייפים וכועסים. ככה השופט הכי מבואס עלינו.  תדעו שבשעות הקרבות יהיה על מה לכעוס, תהיו מוכנים לקרב.  *2* *"כל המעביר על מידותיו מוחלין לו כל פשעיו (ראש השנה  י״ז א)* *רוצים לצאת מחר זכאים בדין?*  *תוותרו*!!!  תוותרו כשאתם צודקים, תוותרו כשמגיע לכם, כשזה לא הוגן, כש-"למה רק אני???"   תוותרו לבעל, לאישה, לילד, לשכן. הלוואי והיה לי זמן לספר לכם שככה דנים אותנו, כמו שאנחנו דנים אחרים. *רוצים שידונו אתכם לזכות?*  תדונו את הילד העייף לזכות, את הבעל ששכח להביא פטרוזילה... את האישה שלא שמה לב *היום מוותרים* *אז תודה שהייתם איתי פה באתגר, עזרתם לי מאוד*. ההתעסקות בזה עשתה את שלה וחוץ מפעם אחת, באמת לא כעסתי כל אלול,...

 אתגר 30 יום ללא כעס / אריה אקרמן * מי במרכז?* וויסות ריגשי כיום, יש המון טכניקות יעילות לוויסות ריגשי והורדת רמת רגשות המזיקות לנו, כמו הכעס. ▪️המנעות-  לא להגיע למצבים שגורמים לי דחק ולחץ. ▪️ הסחה-  מחשבה על העניין הבעייתי בצורה מרוחקת. ▪️ הערכה מחדש- מתן משמעות מחודשת ופחות שלילית לאירוע. ▪️ קבלה - התמקדות ברגש בצורה פחות שיפוטית. אני באופן אישי הכי אוהב להשתמש בטכניקה שנקראת  מנטליזציה -  התמקדות במחשבות, כוונות ורגשות שלי או של האחר, בניסיון להפחית רגש שלילי. למשל, אני מבין שההתפרצות שלי היתה קשורה לעייפות ולמה שעבר עלי במשרד ולא לשאלה ששאלה אותי אשתי.  יכולת מנטלית היא היכולת לצאת מעצמי ולראות את האחר. לפני כמה זמן הבן שלי, שהבטיח לעזור לי  ביום שישי באיזה דבר- לא קם לעזור.  הוא היה עייף כיוון שערב קודם הוא בילה עם החברים עד מאוחר ואני נתקעתי בלי היכולת לעשות את הדבר שרציתי. בחיי שעמד לי על קצה העצב לכעוס עליו, שהוא לא אחראי ושהוא היה צריך לחזור מוקדם כי סגרנו שהוא קם לעזור לי . אבל אז ראיתי את העולם של ו, שבו הוא  מגיע הביתה פעם בשבוע ...

 אתגר 30 יום ללא כעס / אריה אקרמן * נפסלתי, לא נכשלתי* ראשית, אני חייב  לכם הסבר והתנצלות ובבקשה אל תכעסו שלא כתבתי כלום כמה ימים.  ביום רביעי נפסלתי, כעסתי.  נפסלתי, אבל לא נכשלתי!  כי גם לא לכעוס בכלל על שום דבר (והיו ניסיונות רציניים)  שבועים וחצי זה נחשב. ולא נכשלתי- כי אפשר להתחיל שוב את האתגר בכל רגע נתון. לא נכשלתי אבל התבאסתי, חוץ משהתבאסתי שכעסתי,  התביישתי, מול הבן שלי, מול הבורא שלי וגם מולכם.. בדיעבד לא כעסתי כי הילד עשה משהו יוצא דופן,  ילדים אינם חיילים ודרכם היא לא תמיד להקשיב ולבצע משימות על הפעם הראשונה. כעסתי כי הייתי בעומס, לקחתי על עצמי יותר מדי, מכירים את זה?  ואיפה זה מקבל פורקן ויוצא החוצה ?  לא בעבודה, לא מול הבוס או הלקוחות  ולא מול השכן או החברים  אלא בבית. כמה עצוב שדווקא הבית- הוא המקום שבו משתחרר הלחץ העודף,  מרקיב את המקום החשוב לנו ביותר ופוגע ביקרים לנו ביותר. למדתי לקח לא להעמיס את עצמי,  אני לא סופרמן ולא עשוי מברזל- גם אתם לא.  עומס יתר מוצא תמיד את הדרך לצאת החוצה-  או בדר...

 אתגר 30 יום ללא כעס / אריה אקרמן לראות את היש לא הספקתי ללמוד היום דף יומי (שזה כמעט ולא קורה). לא הספקתי להתקדם בעבודה שאני צריך להגיש בקורס בפסיכודרמה  (שהייתי צריך להגיש עד ה22.8 וההארכה כבר מתארכת מדי...) והמון משימות שקשורות לעבודה לא הספקתי... ולא הספקתי לאכול כלום עד 15:30!  ולא הספקתי לכתוב כלום לקבוצת אתגר הכעס (זה דורש זמן ונחת). ההורים שלי טסו לחו"ל- ולקחתי על עצמי לשפץ להם את המקלחות, כי מסוכן כבר להיכנס ולצאת לאמבטיה בגילם המופלג. אז הבאתי את הקבלן וכמובן יש בלתמ"ים,  ולך תסע ותביא, ופה עניין ושם אתגר, וכל היום רצתי אחרי הזנב של עצמי,  בחוסר נחת, כדי שהעבודה של הקבלן ודברים ייתקדמו. ואפשר להרגיש תיסכול על כל מה שלא הספקתי אבל כל היום, הזכרתי לעצמי שאני בתוך מצווה מקיים את "כבד את אביך ואת אימך" כל היום היית בתוך מצווה וראיתי את ה"יש" במקום להרגיש מתוסכל ממה שלא הספקתי. וכל היום, למרות שהוא היה פסיכי לא כעסתי. וזה הכי חשוב. אתגר 30 יום ללא כעס,  יש לכם אומץ להיגמל?  השינוי מתחיל מכאן: https://bit.ly/3Kr2vHB אם הקבוצה כבר מלאה ניתן להצטרף ג...

 אתגר 30 יום ללא כעס / אריה אקרמן למה אנחנו בכלל כועסים? מוזמנים להעביר לחברים  שרוצים להפסיק לחוות כעס הי חברים קודם כל  אני מצטער שלא שלחתי אתמול כלום,  זה היה בשבילי שיעור חשוב בלשחרר ולא לכעוס על עצמי שאני לא מספיק.  שוב, מי שחיפש פה איזה טריק קטן או כפתור שלוחצים עליו ומפסיקים לכעוס- לא אצלי. אצלי אנחנו הולכים לאט לאט, עמוק עמוק,  כדי להבין למה אנחנו כועסים מלכתחילה- ובזה לטפל!! היכולת שלנו להיפגש עם הטוב הקיים, עם ה"יש"   מפגיש אותנו עם הסימפטיה שיש בחיים,  עם האור הגדול שיש בכל מקום.   לעומת זאת,  כשאני רואה את החידלון שבמציאות, רק את מה ש"אין",  כשאני מתעצבן ומתייאש, אני בעצם מכריז  "שהמציאות אינה טובה, שהעולם אינו סימפטי".  כשאני כועס ומתייאש,  אני בעצם רוצה להרוס את המציאות הקיימת  וליצור אחרת במקומה. אני לא מצליח לראות את הטוב במציאות הקיימת. והמציאות הקיימת שאני רואה היא- שהילדים לא הקשיבו, העובדים לא הספיקו, הבוס לא התחשב, בעלי לא... אשתי לא.... ויש לנו המון רגעים כאלו, שהילדים עוזרים ומתאמ...

 אתגר 30 יום ללא כעס / אריה אקרמן התפרצויות זעם אצל ילדים העבירו לחברים שרוצים לחיות בשלווה, לא להתעצבן אתמול בערב התארחה בפרויקט המגנט (קהילת זוגות של ערוץ 7)  צאלה גז,  תרפיסטית אינטגרטיבית, שהעבירה שיעור עוצמתי על התפרצויות זעם אצל ילדים. הנה שיטת המדחום שהיא בנתה לטיפול בבעיה- 3 שלבים עיקריים: 1. שלב מניעתי- פריקת אנרגיה מטיבה.  עלינו לתת לילדים זמן לפרוק אנרגיה, במיוחד לאחר גנים ובתי ספר, שהם ישבו הרבה זמן. לעשות פעילות ספורטיבית, גן שעשועים, לא לשבת!!! בעיקר לא מול המסך. האנרגיה  נשארת בגוף וזה לא יעזור להגיד להם להירגע וברגע שזזים, משהו טבעית נירגע.  "פוטנציאל הבריאות הנפשית טמון בתנועה".  פעילות ספורטיבית משחררת הורמונים של שימחה תנו לילדים לפרוק אנרגיה!!! 2. שלב התמודדות יום- ויסות.  לזרוק ולווסת.  אם רואים שהטמפרטורה עולה לעשות תנועות ניער בידיים לזוז, לקפוץ ולפזר אנרגיה. 3. זמן ההתפרצות  אי אפשר לשלוט בזה, צריך לסגור ולהרגיע כמה שיותר מהר. לא להדחיק ולא להתפרץ. הילד נמצא במצב תגובה והוא לא יכול להבין שפה שיכלית ולוגית, לא יעזו...

 אתגר 30 יום ללא כעס / אריה אקרמן הכעס תמיד נובע מן המפגש עם החסר, עם ה "אין".  ראיית החיסרון, ה"אין", החושך- היא המובילה לייאוש, לעצבות ולעצבנות. במקום להיפגש עם ה"יש" הקיים במציאות ולנסות לבנות בתוכנו את ההכרה בו כערך, קל יותר להתגבר על החסר  בפעולה חד פעמית מהירה-התקפת זעם. במבט ראשון נראה שהכעס לפעמים מועיל, שכן הוא יוצר רושם של פחד על הסביבה, עד שהסובבים את האדם נכנעים לו ועושים את רצונו. זו טקטיקה די פשוטה, אני קורא לה "הטרוריסט" אדם שמחזיק רימון ביד וכשהוא פוגש מציאות שלא מתיישרת עם מה שהוא דמיין (כמו למשל: הילדים לא מקשיבים, בעלי/אישתי לא מתנהגים כמו שדמיינתי, העובדים לא ממושמעים..) הוא שולף את הניצרה ואומר בכעס "תיזהרו! אם לא תענו לדרישות שלי אני מתפוצץ!". לפעמים אין ניצרה או פתיל בכלל והטרוריסט מתפוצץ מבלי להזהיר כדי שלהבא בני הערובה שלו- לא יעזו…. אל תחשבו שאני כותב לכם פה מלמעלה. הייתי טרוריסט בעצמי. והנה, אני עובד על זה איתכם גם היום, כי תמיד יש במה להשתפר. והבנתי שהטקטיקה הזו לא עובדת! בעיית החיסרון לא באה על פיתרונה, שהרי...

 1.9.22 אתגר 30 יום ללא כעס / אריה אקרמן למה כעס זה רע? העבירו לחברים שרוצים לחיות בשלווה, לא להתעצבן אז למה בעצם כעס זה רע?  דברים רבים קורים במציאות חיינו מקוממים אותנו וגורמים לנו לכעוס.  לדוגמא, לאחר חיפושים רבים מצאתי חניה פנויה ומישהו הגיח מהצד ותפס לי אותה, זה יגרום לי להסתובב עוד זמן לחפש חניה, אני אאחר לפגישה, אפסיד משהו שחשוב לי., מה דבר כזה אמור לגרום לי להרגיש?  ככל הנראה ההרגשה הטבעית והאמתית במצב כזה היא כעס. ומה נאמר על מורה בבית הספר שאחד מהתלמידים מפריע בכיתה, מעליב את המורה ומשבש לכולם את תהליך הלמידה?  ההרגשה הפשוטה שעולה אצל המורה היא זעם על התלמיד, רצון שרק יעלם מהכיתה. זוהי הרגשה טבעית ואמיתית לכאורה שקשה להבין איך חז"ל אמרו עליה שמי שחש אותה הרי הוא כעובד עבודה זרה? שזו אחת משלוש עברות שאדם צריך למסור את נפשו עבורן. לא חסרות דוגמאות, הילדים, העובדים, המנהלים שלנו, תמיד יש שם בחוץ משהו שגרום לנו להרגיש חסרי אונים, תסכול ולכעוס. ולא רק זה,  אפשר אפילו לומר שהכעס, העצבות והייאוש מהמציאות ומבני האדם נובעים דווקא משאיפה גדולה לטוב, וכאשר א...

 31.8.22 ת השיעור החשוב ביותר בעניין הכעס, למדתי מביתי הבכורה. זה היה ביום שישי קיצי, קבענו שנכין את הכל לשבת מהר כדי שנספיק לנסוע לנחל.  המהר המהר לא עבד. היה צריך להגיד לכל ילד כמה וכמה פעמים שהוא צריך למלא מיחם, או לשטוף כלים ולתקתק את העיניינים כדי שנוכל לצאת! מנחשים מה קרה? המכפלה של: ריבוי משימות כפול מספר הילדים כפול מספר הפעמים שצריך  להזכיר לכל אחד לסיים את המשימה שלו יצרה תוצאה של הפחתה משמעותית בסבלנות שלי ככל שהזמן מתקדם... אם לא די בכך,  עכשיו היה צריך לארגן ולהכניס לרכב 5 ילדים, ואותי. תוסיף למשוואה בגד ים כפול מספר הילדים כפול מספר הפעמים שצריך לבקש מכל אחד להיכנס לרכב, לקחת מים, למרוח קרם הגנה.. ונראה לרגע  שבכלל רק אני רוצה שנלך לנחל ומבחינתם להישאר במזגן מול מסכים... תוצאת המשוואה: הסבלנות שלי נגמרה לפני שיצאנו אז מה עושים? כועסים! הרמתי את הקול, הוצאתי תסכול על המצב, פיזרתי רעל משובח כל כך שממש כבר עדיף להם להישאר בבית במזגן עם המסכים מאשר להיכנס עם אדון כעסני לרכב.  כעסתי על כל אחד בנפרד ועל כולם ביחד.  ואז...  אילי, ביתי בכורת...

 30.8.22 אם ננסה רק "להפסיק לכעוס" כלומר לתקן אתת העניין במישור המעשי בלבד, סביר להניח שלא רק שלא נצליח אלא אף נגרום לנזק לעצמנו. אדם שמבנה התודעה שלו מוביל אותו שוב ושוב לכעס יכול לבחור שוב ושוב לכלוא את כעסו. בטווח הקצר כליאת הכעס היא פתרון נכון אך לטווח הארוך, רגש שאדם אינו נותן לו ביטוי יפגע בו נפשית ואף גופנית. האנרגיה הזו נשארת בגוף ויוצרת נזק פנימי, מחלות שמקורן הוא פסיכוסומטי. עוד ארחיב על מחקרים שמראים שכעס הוא כמו גלולת רעל שמזיקה לגוף ולא רק לאווירה הסובבת אותנו ולנפש שלנו. כאשר אדם רוצה לתקן מידה מסויימת  היקום מסדר לו "חדר כושר" . אם אנחנו רוצים להפסיק לכעוס, אז זה לא שמסלקים מדרכנו את הדברים שמכעיסים אותנו, ומעכשיו הילדים יקשיבו לנו יופי טופי על הפעם הראשונה ואף אחד לא יחתוך אותנו בכביש, ההפך, שמים לנו משקולות על המוט ודווקא הילדים לא יקשיבו,. הימים האחרונים של החופש הם מטען חומר נפץ, והפתיל של רבים מאיתנו כבר קצר מחוסר בסבלנות  או שאיננו בכלל.  שימו לב, אתם נכנסים לחדר כושר, בואו מוכנים עם בגדי התעמלות אתם הולכים לעבוד קשה. בהצלחה!

 29.8.22 קודם כל תודה שהצטרפתם אלי. עכשיו אין לי ברירה ואני חייב להגיע לחדר הכושר הזה שבניתי. נתחיל מאיגרת הרמב"ן שכותב לבנו כך: תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת, לְכָל אָדָם וּבְכָל עֵת, וּבָזֶה תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, שֶׁהִיא מִדָּה רָעָה לְהַחְטִיא בְּנֵי אָדָם. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (נדרים כב ע"א): כָּל הַכּוֹעֵס – כָּל מִינֵי גֵיהִנּוֹם שׁוֹלְטִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת יא י): "וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ". וְאֵין "רָעָה" אֶלָּא גֵיהִנּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז ד): "וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה". אם אדם מזין את עצמו בדברים שעיקרם היא תודעת חיים פרטית, הישגית, תחרותית וזה העולם שהוא מכיר וחי זו תהיה הפסיכולוגיה שלו ומדרגת אישיותו והסתכלותו על החיים תיגזר מכך, אם אדם חושב שהצלחתו במבחן היא העושה אותו מוכשר ובעל ערך, אז כישלון במבחן יגרור אחריו עצבות כעס ואפילו יאוש.  ולכן כאשר אדם כועס, הכעס אינו אלא תוצאה של מהלך תודעתי- הכרתי שאליו הוא שייך.  ההכרה שהאדם עומד במרכז (פוסט מודרניזם) ג...